דלהי | אושר בעשרה רופי


דלהי | אושר בעשרה רופי


"אושר בעשרה רופי, אושר בעשרה רופי", הכריז בחור הודי נמוך קומה שישב על שרפרף באמצע המיין בזאר, בזמן שידיו היו מונחות על שולחן קטן מעץ ישן ודהוי.
התקרבתי לדוכן בזמן שפילסתי את דרכי ברחוב הרועש, בין פרה קדושה לריקשה עמוסה סחורת תבלינים. "סר, האפינס בעשרה רופי?" שאל אותי פעם נוספת. למען האמת, היה זה משפט שציפיתי לשמוע ברובע הזונות ברחוב הָקווסאן בבנגקוק ולא ברחובותיה של דלהי. שאלתי את הבחור מה כוונתו, והוא סיפר שימכור לי אושר בעשרה רופי או אושר מוחלט - טוטאל בליס כפי שהוא קרא לזה, בעשרים רופי. הוא היה נשמע איש מכירות מיומן לא פחות מסוכן מכירות של 'הוט' המנסה למכור איזו חבילת טריפל שאין לי שום צורך בה. חייכתי לעברו וטענתי שאושר הוא לא דבר שאפשר לקנות בכסף, בטח שלא באמצע הרחוב בהודו, אלא שאושר הוא דבר שעליך להרוויח, להשיג. הבחור הקטן חייך בחזרה לעברי, תפס את כף ידי ולחץ אותה בחזקה. לאחר עשרים שניות מעט מביכות שאחז בידי הימנית בעצמה, חייך פעם נוספת ולחש באוזני בקול חלוש "האפינס און דה האוס, סר".
הוא הזכיר לי את הבחורות העומדות בכיכר רבין עם השלט 'חיבוק בחינם', רק שהפעם החוויה לוותה בריח חזק של קארי ושאר תבלינים הודים שעכשיו נדבקו לכף ידי.
במשך יומיים הסתובבתי בדלהי בריח נוראי של קארי בכפות ידיי, עד שמצאתי סבון חזק מספיק שיעלים את הריח. יומיים כל כך קשים שאחריהם ללא ספק הייתי אדם מאושר יותר.
למזלי, לא זכיתי להריח את האושר המוחלט בעשרים רופי.


* מחיר: 60 ₪ (בהקדשה אישית ממני + משלוח עד הבית)